מיומנו של אגרן כפייתי

אם יבקשו מכם באוניברסיטה לעשות עבודת מחקר על אגרנות כפייתית, מה שתצטרכו לעשות זה פשוט להגיע לחברה של פינוי מאגרנות כפייתית ותשמעו סיפורים מעניינים על המחלה הזאת.. אולי אף יפגישו אתכם עם אגרן כפייתי שיידע לספר לכם כיצד הוא הגיע למצב הזה. יש אגרן כפייתי שמספר כי אגרנות כפייתית הכניסה אותו למן כלוב בלתי נראה. הרבה שנין הוא אגר חפצים כמו ספרים ישנים, עיתונים, מכשירי חשמל מקולקלים שאין בהם כבר שימוש וכך במשך השנים, הוא הגיע למצב שלא מצא לעצמו מקום ישיבה בביתו. אגרן זה היה נשוי, אשתו ניסתה לעשות ככל שביכולתה על מנת לעזור לו להתמודד עם הבעיה הזאת, אבל העקשנות שלו וההפרעה האובססיבית טורדנית הקשו על העזרה והפתרון.

כשהמבצר שלך הופך להיות לבית כלא…

גם חדר השינה של אותן אגרן אובססיבי מהמרכז, הפך להיות בית הכלא שלו. אי אפשר היה להסתובב כבר בחדרי הבית בחופשיות ומתח ומריבות פרצו בתכיפות.  פעולות פשוטות כמו הכנת כריך, צפייה בטלוויזיה הפכו את ביתו לגיהינום עלי אדמות. יום אחד אשתו החליטה שהיא אינה יכולה לחיות אתו יותר ועזבה את הבית יחד עם ילדיו שחייהם גם הפכו להיות בלתי נסבלים ונשקפה אף סכנה לבריאותם. זה מה שגרם לבדידות וחייו של אותו אגרן אובססיבי הפכו להיות עצובים, הוא פשוט היה מבודד ואומלל ובכל פעם כשתקפה אותו חרדה ובדידות הוא יצא בלילות לאסוף עוד חפצים מפחי הזבל השכונתיים. העניין שלא רק ילדיו ואשתו הפסיקו לקים עמו קשר אלא גם חבריו התרחקו ממנו.

להבין באיזה מצב גרוע אתה נמצא..

הסיפורים הטרגיים האלה הם בנמצא ומראים כמה אגרנות כפייתית היא אינה פשוטה ומקשה על חיי האגרן והסובבים אותו. אותו אדם, הבין כי הוא חייב בטיפול. הוא התגעגע  ואשות לילדיו וידע כי לעולם לא יוכל לחזור לאשתו ולנהל שוב חיי משפחה תקינים. הוא פנה מיוזמתו לפסיכולוג ולשירותי הרווחה במקום בו הוא התגורר. הפסיכולוג גרם לו להבין מהיכן נובעת הבעיה, הוא טופל וחזר לחיים תקינים. "אם קודם", הוא מספר " מה שהיה חשוב לי מכל היו החפצים שאגרתי, הבנתי כי מה שחשוב לי מכל זה המשפחה שלי"  הוא יצר קשר עם ילדיו והזמין אותם לביתו לאחר שפונה מחפצים ושופץ וחייו הפכו להיות נוחים יותר ותקינים.