אגרנות כפייתית

אגרנות כפייתית הינה אחת המחלות עימה נאלצת הרפואה המערבית להתמודד בשנים האחרונות. המודעות המתגברת וההבנה כי מדובר בתופעה אשר לה יותר מביטוי יחיד, מביאות את הרפואה לגייס עוד ועוד דרכים לספק מענה ללוקים בתופעה. אגרנות כפייתית נחשבת לתת תופעה המשתייכת למשפחת המחלות הטורדניות כפייתיות, ומתבטאה באיסוף כפייתי של חפצים שאין להם כל ערך, דוגמת עיתונים ישנים, דפים ודואר זבל בכמויות עצומות, קופסאות נעליים וקופסאות אחרות, גלילי נייר טואלט וניירות טואלט משומשים ובמקרים הקשים גם שערות וגללי צואה, מזונות מקולקלים ושיירי מזון, בדלי סיגריות ואפר.

האגרן הכפייתי נמצא במעגל סבוך ממנו אינו יכול להחלץ בכוחות עצמו, ובשל כך הוא מפתח תחושות אשמה ובושה המתלווים לפעולות האובססיביות. ברוב המקרים יעשה הלוקה בתופעת אגרנות כפייתית כל שביכולתו על מנת להסתיר את מחלתו מהסביבה ולשם כך יימנע מהזמנת אורחים הביתה. זאת משום שביתו של האגרן הכפייתי מלא בדרך כלל עד תום באשפה ופסולת שאין בה כל צורך. הררי רהיטים ישנים וחלקי רהיטים, כפיסי וגזירי עץ, חתיכות מתכת מסוגים שונים ועוד ועוד.

עם הזמן, יפתח האגרן הכפייתי הצדקות להתנהגותו זו שיאפשרו לו להמשיך לאסוף חפצים. במקביל, הוא ייטה לפתח חיי התבודדות והתרחקות מן הסביבה, מה שיוביל לתחושות דכאון קשות ואף למחשבות אובדניות. תחושות הדכאון הן בין ההשלכות הקשות של אגרנות כפייתית, במקביל לסכנות הבריאותיות הנגרמות בשל איסוף של אשפה בכמויות עצומות. מזיקים המתגודדים במקומות אשפה יכולים להעביר  מחלות ואף לפלוש מחוץ לביתו של האגרן הכפייתי.

תודות להתקדמות העצומה באופני הטיפול האפשריים בתופעת אגרנות כפייתית, מספקת כיום הרפואה המודרנית מענה מקיף ללוקים בהפרעה. החל מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים, פסיכיאטריים ומלווים אישיים המדריכים את האגרן הכפייתי להימנעות מהתפתחות הרגלי אגירה וויתור על חפצים ישנים שאגר וכלה באמצעים טיפוליים פסיכיאטריים הנלווים פעמים רבות לטיפול הקוגנטיבי נפשי. רצוי כי הטיפול המעשי בפועל של וויתור על חפצים ישנים לא יתחיל לפני שהאדם עבר כמה שבועות של טיפול פסיכולוגי המכין את הקרקע לקראת תהליך ההיפטרות מהחפצים הישנים. כמו כן, ישנן קבוצות תמיכה המסייעות בתמיכה נפשית חברתית בתהליך.